בעוד מרבית החיילים זוכים לתמיכה מהמשפחה וחוזרים הביתה בסופי שבוע, לא כך הדבר עבור כולם. בישראל ישנם לא מעט חיילים וחיילות בודדים, שנמצאים בשירות צבאי ללא קשר עם בני משפחה קרובים. הסיבות לכך מגוונות – חלקם עלו לבד מחו"ל, אחרים נותקו מהוריהם בעקבות נסיבות אישיות, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מחויבים לשרת כמו כל חייל אחר – רק שלעתים, בלי גב תומך מאחוריהם. זהו סיפורה של משפחה מאמצת ששינתה את החיים של יותר מחייל אחד.
זה התחיל מארוחה אחת
משפחת לוין, זוג מהשרון עם שלושה ילדים בוגרים, שמעה על האפשרות לארח חייל בודד לשבת דרך יוזמה מקומית. הם לא ידעו למה לצפות, אבל החליטו לנסות. ארוחה אחת, שיחה אחת – ומהר מאוד נוצר קשר חם. דניאל, לוחם בודד בן 20, נכנס לחייהם כאורח – והפך במהרה לבן בית. מאז, הם הפכו למשפחה מאמצת חיילים בודדים.
הבית שפתח את הלב
הקשר עם דניאל היה טבעי. הוא הגיע מדי שבת, חלק איתם סיפורים מהשירות, ועם הזמן גם קשיים אישיים. בני המשפחה גילו עד כמה הצורך בתמיכה ובחום אנושי הוא קריטי. "הוא פשוט פרח," מספרת רותי, אם המשפחה, "כמו כל ילד שצריך שמישהו יאמין בו."
ההיכרות עם עמותה לחיילים
באמצעות המלצה מחבר, משפחת לוין נחשפה לפעילות של עמותה לחיילים בודדים , שבראשה עומד עו"ד עזריאל פרידנברג. דרך העמותה, הם למדו איך להפוך את הקשר למשהו מתמשך ובטוח: עם ליווי רגשי, תיאום מול הצבא, והתאמה בין משפחות לחיילים על בסיס ערכים משותפים. לא רק שהם אימצו את דניאל – אלא גם הצטרפו למעגל משפחות נרחב שעושה שינוי אמיתי בשטח.
עו"ד עזריאל פרידנברג – כוח שמוביל שינוי
מאחורי העמותה עומד עזריאל פרידנברג, שבזכות מקרה מקרי של עזרה לחיילת, הפך את התמיכה בחיילים בודדים לשליחות חיים. פרידנברג, שמוכר כעורך דין לענייני משפחה, הצליח להביא את הרגישות האנושית מתחום המשפט גם לעולם החברתי. בזכותו, נוצרה רשת של משפחות מאמצות, מתנדבים, ויוזמות שנותנות לחיילים תחושת שייכות אמיתית.
כשאימוץ לא נגמר בשחרור
הקשר עם דניאל לא נגמר עם סוף השירות. גם כשהשתחרר, המשפחה המשיכה ללוות אותו בלימודים, בחיפושי עבודה, ובכל שלב בחיים. עבור משפחת לוין, אימוץ חייל בודד הוא לא פרויקט זמני, אלא דרך חיים. "הוא חלק מהמשפחה שלנו, בדיוק כמו הבנים שלנו," אומר אב המשפחה בגאווה. דניאל עצמו מודה: "הם נתנו לי עתיד – ולא רק מיטה חמה."
המסר מהלב – כל אחד יכול
משפחת לוין לא ראתה בעצמה יוצאת דופן. הם אנשים רגילים – אבל עם לב פתוח. עבורם, עצם הידיעה שיש בישראל חיילים שאין להם לאן לחזור, הספיקה כדי לפעול. באמצעות "אמץ לוחם" ועמותות כמו זו של עזריאל פרידנברג, הם גילו שדי במחווה קטנה כדי ליצור שינוי ענק.


